ראיתי אותה בפינת חדר המורים, צוחקת עם כולם, מלאת עזוז נעורים, יושבת וגוזרת בריסטולים. "מקסים, מה עושה"? שאלתי. "מתארגנת לשיעור מורשת ישראל". "נפלא" אמרתי בהיסוס.. כי חשבתי קודם שזו אחת התלמידות. "את מלמדת?" - "אני המורה" אמרה בנחרצות, צעירה שחצאית עבה וצעיף הארוך רמזו על זהותה הדתית, בעוד חיוכה שידר בטחון וטוב לב. שקענו בשיחה קלה. היא בת 18 וחצי. חלק מקבוצת בנות שירות לאומי. פרויקט "רק לבתי ספר חילוניים" היא מדגישה. "כן, אני מתנחלת דוסית" אמרה בחיוך למרות שלא ממש שאלתי, אבל הבנתי שהיא מנוסה בהצגה עצמית שכזו.
"ומה את הולכת ללמד"? שאלתי, "אני מכינה אותם לעשרה בטבת, יום הקדיש הכללי". אבל "רגע.. " שאלתי – "מה את אומרת להם"? והיא הסבירה "הם לא יודעים כלום על הצום והכל, אז אני מסבירה מהתחלה". וכך תיארה את הלימוד, ובשלב זה התחלתי ממש לתחקר –
"יש לך תכנית לימודים"? "ברור.. של העמותה שלנו" אמרה והוסיפה "אבל אני משקיעה כמו שצריך גם בחוויות וקישוטים". הרמתי לרגע את הראש- ובאמת לוח המודעות מול חדר המורים סיפר טוב יותר - "חג הגאולה – ראש השנה לחסידות" –לא הכרתי.. זכרונן הטרי של מסיימות אולפנא בהתנחלויות ודאי לא ייכשל בפרט יהודי חשוב כל כך.
אילו יכולתי – הייתי מחבק אותה ואומר לה – ילדה מתוקה – כולם סביב בלבלו אותך: דעי לך, כי בבית הספר הוותיק הזה התחנכו כמה מגדולי החברה הישראלית – ברוח הציונית החילונית, שמייסדיה המשכילים ממש חילצו את עם ישראל מחשכת החסידות. ילדי בית הספר הזה זקוקים לחיבור משמעותי עם מורשת תנועת ההשכלה היהודית ומיטב הסופרים והמשוררים הציוניים – אלה שאולי בכלל לא שמעת עליהם בחינוך המסתגר שקיבלת במימון המדינה. אני משוכנע כי גם לך יהיה נפלא להכיר את העושר הזה. כי זו היהדות המודרנית, הליברלית, האופטימית, הדמוקרטית.. אולי תגלי משהו חדש וטוב..?
אבל כל זה נותר בדמיון. מה בעצם קורה במציאות?
אלפי בנות דתיות זוכות לפטור משירות צבאי מדי שנה. אתר משרד החינוך הישראלי לא מסתיר את מטרת השליחות המיועדת להן – תחת הכותרת: "הדרכה בתחום הזהות היהודית".
והנה תמצית הצעת משרד החינוך לבנות השירות:
"בבתי הספר הממלכתיים, ניתן דגש על ארגון פעילות בית ספרית בנושאי מורשת ישראל" ב"יסודיים" מדובר ב " פעילויות חברתיות" ובראשן- "פעילות ראש חודש, קבלת שבת". משרד החינוך מבליט את האפשרות לשרת דרך עמותת אח"י (המתגאה ב 14,850 תלמידים בשבוע).
מדובר ב"פרויקטים לחיזוק הזהות היהודית ולגישור בין דתיים וחילוניים." אבל רגע – חשבתי לרגע בתמימות, איפה הגישור? האם במקביל מדריכים מהשומר הצעיר מגיעים לבתי ספר דתיים? לא.. זה היה רק בשביל המילים החמות. ההמשך ברור : "המתנדבות [כלומר בנות השירות הדתיות] עוסקות בהוראת יהדות בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים ממלכתיים, בארגון שבתות וחגים במוקדים חילוניים ובמרכזים להעמקת יהדות בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר תיכוניים. " . ממש כך – "מוקדים חילוניים", הזקוקים ל"העמקת היהדות".
משרד החינוך הישראלי סבור כי התלמידים החילוניים ריקניים והדרך למלא את הריק עוברת דרך חינוך יהודי הולם...ממי שמבין באמת מהי "היהדות" – בוגרות האולפנה. החלוצות החדשות.
זה זול. וזה עובד.
ומי יודע.. אולי הצעירה מההתנחלות (שאני מקווה כי לא תזהה עצמה כאן) מחייכת כעת ואומרת – אדוני, הציוני המשכיל – זה דווקא אתה שהתבלבלת. זמנכם עבר.
Comments