top of page
חיפוש

סייעת ערבייה במעון?? שני הצדדים צודקים

תמונת הסופר/ת: אורן יהי-שלום. רב חילוניאורן יהי-שלום. רב חילוני

מאת ד"ר אורן יהי-שלום. רב חילוני.

(2 דקות קריאה)

ככל שישנה גזענות בקרב הורים – הרי זה סרח מגונה שיש לעקור. כמובן שפעולה אלימה או ספק אלימה של ההורים – גם היא מגונה. כאן מסתכמת ההסכמה שלי עם הנהלת נעמת.


אירוע המעון בחולון הוא הזדמנות לחידוד כמה עיוותים – במחשבה ובניהול החינוך.


הורי ישראל התרגלו לניכור. הגן של ה"מערכת" והם תחת משטר, לא תמיד מכבד. בכניסה למתחם גנים מוצב שומר, לכאורה למען בטחון הילדים, אך עיקר פעילותו באכיפת משטר כפוי על ההורים. זה ביטוי כוחני של ניכור ושחיקת הקהילה בחינוך. להבדיל- במרבית היישובים בהם קהילה מובילה את החינוך – היחס מבוסס על כבוד ושיתופי פעולה משמעותיים יותר. סעו לקיבוצים, או לחינוך האנתרופוסופי – ותראו. בהכללה כמובן.


קהילה היא יסוד היסודות של חינוך:


הדלק של החינוך הוא הסיפור – כלומר מכלול עצום של מרכיבי זהות ותרבות המהווים חומר הנטען על גבי הילדים במסעם אל הטוב. זהו ה"טוב" שקהילה מעצבת. זהו לב תשוקת המחנכות והמחנכים. העניין כמובן מורכב, כי גם לקהילה הכללית (המדינה) יש מה לומר – לכן מדינות משקיעות בחינוך.


מעונות-יום נולדו כמענה לנשים עובדות מטעם ההסתדרות אבל היום ברור כי זהו גיל קריטי בהתפתחות – ולכן חבל שהמדינה מפקירה ילדים במקומות נטולי מסורת של ההסתדרות, למשל בחברה הערבית.




המעון הוא בית חינוך. בגיל זה במיוחד -דמות הבוגר (התנהגותו האישית ותרבותו) משפיעה יותר מכל כלי פורמלי פדגוגי שיש בכיסו. שפה כמובן אף היא נרכשת בגיל הזה ממש.


כל זה לא אומר שאי אפשר שתהיה סייעת ערבייה בגן – להיפך: למען הגיוון והכרת השונה אפילו טוב שילדים ייחשפו לסייעת שנראית מעט שונה, ובעיקר בארץ משוסעת כמו שלנו – החינוך הממלכתי יכול לחגוג סובלנות ופלורליזם.


הבעיה היא שהחינוך הממלכתי נפל לתוך בור של היעדר זהות – מתוך פחד להגדרות זהות, והשתלטות הנרטיב התועלתני של "כישורים" או "כלים" שהפכו בשפה החדשה ל"מיומנויות" אשר רשימת "ערכים" בצדם.

זו גם הסיבה שהחינוך הזה פרוץ להשפעות אורתודוכסיות כמעט ללא ביקורת:


האם גננת חרדית יכולה להוביל גן ממלכתי? (יש המון כאלה). טקס בגן הממלכתי יכול לשאת ממדים פולחניים אורתודוכסיים? (לרשות הורים אורתודוכסיים עומדות אופציות חינוכיות רבות בישראל) – איזה חינוך ממלכתי (ממשלתי) בעולם מטפח פולחן דתי של הזרם הכי שמרן בתרבותו?




חינוך ממלכתי הומניסטי ויהודי שלא שכח את עצמו – צריך לדבר על דרכו.

לגייס דמויות חינוכיות המייצגות את דרכו במיטבה וכאשר קו החינוך ברור ועשיר - טוב מאוד להיחשף אל קבוצות שונות בחברה – חרדיות או ערביות לדוגמא.

פלורליזם נובע מהומניזם, אבל איננו יחסיות נטולת דרך וערך. זה הסדר הראוי.

על כן מצווה גדולה היא, לטפח חינוך יהודי חילוני-הומניסטי עשיר בתרבות, בסובלנות ובפלורליזם - בלי להתבלבל ובלי להתבטל.


להצטרפות (חינם) למידע מאת עגלה החילונית - לחצו כאן.



26 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page