מתקפת הטילים מעוררת תחושה טבעית של רצון להגיב בכוח ומהר, אבל תגובה כזו תהיה טעות של ישראל וגם איבוד הזדמנות להכות באמת את איראן ושלוחיה סביבנו – באמצעות מהלכים מדיניים.
מדוע מתקפת הטילים האיראנית היא גול עצמי מפואר?
1 - האיום הכי בוטה וישיר של האיראנים יצא מהמגירה. כך התברר מול העולם כולו שיש לישראל תשובה די טובה לשלושת האמצעים שמגיעים עד אלינו - והתוצאה ברורה. כל ילד במזרח התיכון ומעבר - הבין זאת.
2 - על הקרקע ובאוויר מצאו האיראנים קואליציה פעילה של מדינות ערב נגדם – אפילו ממש יעילה ומתואמת עם כל העולם המערבי. זה אולי לא חידש להם, אבל זה הוכח כעובד.
3 - איראן הכחישה עד היום קשר בינה ובין הפרוקסים בסוריה ועיראק ותימן - ההתקפה הזו חשפה אותם מול העולם לאמת פשוטה שלא תאפשר להם יותר מרחב עמימות.
4- התברר שגם החבר האיראני בלבנון לא ממהר להצטרף לחגיגות ויודע לעשות חשבון. גם לבנון בצרות. התברר לכולם בשכונה שמשחק האיומים על ישראל מורכב יותר ביחס לחגיגות של 7 באוקטובר.
5 – האיראנים מבינים שבתנאים כאלה המנוף שיש להם נגד מי שיפעל נגדם בתכנית הגרעין - הצמטק ביותר. זה מחייב חישוב מסלול מחדש. לא בטוח לאן זה יוביל אותם, אבל ברור שהתמרון שלהם מוגבל יותר כעת.
6 - בתוך הבית פנימה, משטר האייתולות ספג מכה. למרות החגיגות המתוקשרות, הם חיזקו מאוד את האופוזיציה - הציבור לא מטוטמם. השקעות עתק בטילים על חשבון כלכלה הסתברו כטעות כפולה – לא רק כלכלית, אלא גם צבאית ומדינית. כל ילד באיראן הבין שהחלום על השמדת ישראל בכוח צבאי התרחק מאוד, בזמן שאיראן שקועה בבוץ.
7 – תוצאה טובה כל כך של הגנה על ישראל משחררת למעשה את ישראל לשקול בנוחות רבה יותר פעולות נועזות בעתיד- כולל על אדמת איראן נטולת מערכות ההגנה.
לכן –דווקא לישראל אין מה למהר. זה הזמן לנצל את הקלפים למהלך שובר שוויון:
ישראל חייבת למנף את הקואליציה שכבר פועלת – למהלך מדיני שיחזיר את אמון העולם בישראל, נגד איראן, ויחזק את הבטחון של ישראל לטווח ארוך כולל חוסנה הפנימי. מהלך שכזה יכול להיות למשל הכרזה על וועידה בינלאומית במצרים או בסעודיה שתוביל למיגור כוחה של איראן באזור, כולל בלבנון, בסוריה, בתימן, בעיראק – וכן – גם בעזה. מהלך שכזה יתבסס על ההצעה הסעודית להכרה של כל העולם הערבי בישראל – יחד עם הקמתה של חברה חשובה בקואליציה הזו – מדינה פלסטינית מפורזת וכפופה לנורמות שלטוניות ברורות: כמו שבמצרים אין לאחים המוסלמים אפשרות להתמודד בבחירות – כך גם בפלסטין: רק זרמים שחותמים על קווי המתאר של הכרה הדדית, ופתרון בלתי אלים, יוכלו להשתתף בבחירות.
במצב הנוכחי אין לישראל שום הישג אסטרטגי בסבבי אלימות. לא בעזה ולא מול איראן או לבנון. זה בדיוק הבוץ שאליו מנסים לגרור אותנו חבורת המשיחיים במזרח התיכון – כולל בישראל.
זה הזמן להציב מתאר מדיני ארוך טווח שהוא הסיוט של החמאס, וגם של חיזבאללה: בניית כוח חלופי לשני אלה – בטווח ארוך. מתווה מדיני אמיתי גם יחזק את ישראל מבפנים – כי על מטרות מדיניות לשלום – ראוי בלית ברירה אפילו להילחם!
המון קלפים בידיים של ישראל. במקום לשחק לידי המשיחיים - זה הזמן לשחק בתבונה.