top of page
נקודה 6 - חרוב המחנכים
לחצו לסרטון הדרכה
כל הכבוד על העליה בין הסלעים עד כאן. אם הגעתם לכאן , זה סימן שבחרתם לעשות את כל הדרך ואתם מתקדמים בעקביות עם הפנים קדימה.
זו גם תמציתו של התהליך החינוכי. נעצור כאן בצל החרוב לשאלות על חינוך, מורות מורים ומובילי דרך בחינוך.
משפחות בשביל יהי-שלום. תצלום: אבישי גולדברג
מה רואים בנקודה 6
הפעם רואים בדמיוננו שאלות. מהו חינוך? איך נוכל לתאר תהליך מורכב שכזה? כמה זמן מתארך תהליך החינוך? מי נוטל/ת בו חלק?
אפשר לומר שחינוך זה הסיפור שלנו. זו דרך. דרך ארוכה ומשמעותית שהולכים בה ביחד – חניכים ואנשי חינוך. כל אדם מתחנך.
בדרך החינוך עליות ומורדות, הנוף משתנה כל הזמן, אבל הדבר האמיתי בחינוך הוא האמונה האופטימית בילד- כלומר בטוב שבכל בני האדם. זו האמונה בטוב שהסיפור שלנו המיוחד עשוי להציע. יש המכנים חינוך כזה "הומניסטי" - המציב את המיטב שבאדם כחזון תמידי שלם ובלתי מושג - אך תמיד דרך של סיפור קהילתי מסויים.
מדוע חשוב כל כך לשאול ? חינוך הומניסטי טוב מטפח יכולת לשאול כלומר להפעיל את מה שמיוחד בנו - את התבונה. באמצעות תבונה אנו חוקרים, משפרים את הסביבה שלנו, וגם מזהים כי כל אדם שווה בערכו - כלומר יכול לדעת, להשכיל ולבחור בטוב.
היכולת התבונית שלנו מעניקה שמות לקיים מסביב וכך אנו מסוגלים לחוש אחדות ואמפתיה - לאדם, לעם ולארץ.
"לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו וארצו..." - לא במקרה כך נפתחות מטרות החינוך של מדינת ישראל בחוק.
כל קהילת בני אדם מובילה מגוון תהליכי חינוך, אשר בזכותם מתהווה תקשורת ויצירות משותפות שהן למעשה הרוח הייחודית של כל קהילה. לכן חינוך הוא עניין רוחני - מטרה בפני עצמה, ולא רק אמצעי להשגת יעדים.
ישראל יהי-שלום שימש כמנהל בית ספר. הוא הוביל מיזמי חינוך עם הרבה אמונה בילדים, דווקא במקומות שבהם האתגר החברתי -כלכלי היה גדול יותר.
בשנת 1970 החל לנהל בית ספר ממלכתי בבית דגן , ופתח אותו לקהילה, תוך שהכניס את תנועות הנוער אל בית הספר יום שלם בשבוע ודאג לחינוך מוסיקלי לכל ילד. בראש העין של שנות השמונים הוביל את בית ספר אשכול לאמץ מוסד לילדים עם פיגור שכלי - יחד הקימו מקהלה נגינה משובחת שהופיעה ללא הרף.
על כל אלה ועוד – קיבל פרסי חינוך – מקומי וגם ארצי. אבל דווקא בשיא הפעילות – החליט יהי-שלום לפנות את כסא המנהל לצעירים, והתמסר לעוד אהבות – טיולים בארץ ישראל ושירה עברית.
ברוח זו מחבר השביל הזה שאלות שונות, בנוף המשתנה – כמו דרכם של חניכים ואנשי חינוך אוהבי ארץ, אוהבי אדם ושירה.
אם תחשבו על זה רגע- כל אחד מאתנו מחנך- כלומר משפיע על אחרים.
אז בואו נשים את החינוך בראש.. בגאווה והנאה.
המשך טיול נעים!
מכאן - נטפס לאט ובזהירות במעלה השביל עד לחרוב נוסף הצופה אל העיר כרמיאל
רקפות בשביל יהי-שלום. תצלום: אבישי גולדברג
bottom of page