top of page
נקודה 8 - תצפית בקעת מגד
לחצו לסרטון הדרכה
אנו מיצבים ממש מעל בקעת מגד. זוהי שלוחה של בקעת בית הכרם. מעניין כי השמות הללו דומים בערבית ובעברית: "מאג'ד אל כרום" הוא בעברית מגד הכרם. כלומר האזור המתוק של בקעת הכרם. אולי הכוונה לאזור הפורה במיוחד? מה ניתן עוד ללמוד מהשמות הדומים כל כך?
מה רואים בנקודה 8
עד כמה שונים יהודים וערבים זה מזה? עד כמה מנותקות או מחוברות האוכלוסיות? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על עתיד טוב יותר?
[מוזמנים לקרא את השיר המוצב בנקודה זו - ולשאול דרכו מגוון שאלות כמו - האם מתי וכיצד מתחדדות החרבות בארצנו ? ]
בגליל, חיים בפועל ערבים ויהודים ביחסי שכנות טובים בסך הכל- רוב שנות קיומה של מדינת ישראל. הערבים מהווים מעל מחצית מתושבי הגליל. יחסי מסחר, היכרות בין שכנים ואף פסטיבלים משותפים (של מסיק זיתים למשל) הם חלק משגרת האזור - כולל כאן בבקעת מגד.
ואולם בצד זאת מתקיימים גם מתחים וטענות על אפלייה בצד מתח לאומי ואירועי מחאה עד כדי אלימות בחלק מהמקרים.
בקעת מגד ואזור מאג'ד אל כרום עשוי להיות מקרה מעניין לשיח בנושאים אלה. להכיר, להקשיב, להבין ולנהל דיאלוג.
"מא'גד אל כרום" פירושו המיטב שבכרמים. גם בעברית "מגד" הוא מיטב הפרי (המתוק): שְׁלָחַ֨יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמֹּונִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים (שיר השירים, ד 13).
"בית הכרם" מוזכר בתנ"ך כיישוב (ירמיהו ו' 1; נחמיה ג' 14) ואף במשנה מוזכרת "בקעת בית הכרם" (משנה,מידות, ג' ד). מכאן שזהו יישוב קדום לפחות מן התקופה הפרסית.
גם הישוב "מגד" מוזכר במקורות השונים מן התקופה ההלניסטית (בעיקר רומית-ביזנטית) - כיישוב יהודי.
כיצד נוכל להסביר כי שמות זהים (במשמעות זהה) ניתנים ליישובים בעלי תרבויות שונות בתקופות שונות?
לפי המחקר כ 25% משמות היישובים הערביים בישראל משמרים שמות עתיקים -המוזכרים בתנ"ך בתלמודים ובמקורות נוספים (שפרעם, ספוריה-ציפורי, מנדא-מנדי, ועוד) . לעיתים אלה שמות המתגלגלים מתקופות קדומות (ביסאן היא בית שאן מן התקופה הכנענית).
מה עומק הזיקה של היישובים הערביים לאלה שקדמו להם? זו מחלוקת במחקר, ואולם אין להוציא מכלל אפשרות כי לפחות בחלק מהמקרים אין זו סתם ירושת שם קודם שתושביו עזבו והוחלפו באחרים, אלא עדות לרצף יישובי וזהות, לפחות חלקית, של תושבים קודמים שאימצו תרבות חדשה.
שווה לחקור עוד ולהכיר יישובים שונים על אודות שמותיהם והזיקות בין האוכלוסייה הערבית ליהודית -בתחומים רבים נוספים (שפה, השפעת הפילוסופים הערביים על מחשבת ישראל, מנהגי לבוש, אוכל, אמנות אדריכלות ועוד).
bottom of page