מולנו בליטה מוזרה בסלע. 
אם נביט אל צידה השני של הבקעה (למרגלות הר כרמי) נוכל להבחין
בתצורה דומה, אך "עקומה" ביחס אלינו. 
 
צניר (מלשון צינור) הוא מצוק קעור.

צורה זאת מופיעה במקומות רבים בכרמל, בשומרון, ביהודה וכן במישור החוף (אזור קיסריה).
 
ישנן כמה דעות בדבר אופן היווצרותו של צניר. יש הטוענים שהסלע עבר המסה כימית, ונתבלה בעיקר באזור החולשה שבין שתי שכבות גאולוגיות; אחרים סוברים כי היה זה הרס גלי הים (גידוד ימי);
 
וגרסה שלישית טוענת כי ההמסה היא תוצאה של זרימת מי-הנחל, ושבשחיקה מכנית פעלו גם האבנים וחומר הסחף שנישא במים.

נראה כי הצניר בצידה השני של הבקעה מתייחס לאותה תופעה שנוצרה בתקופה מקבילה (נוכחות ים) אלא שמאז חלו תנועות טקטוניות (כמו למשל ברעידות אדמה) וכיוון השכבות השתנה.  

היום הצניר שבפנינו משמש כנקודת מנוחה לרועי עיזים ופרות. אפשר  לראות ולהריח.
על  קירות הצניר אפשר לראות שרידים שחורים של פייחת המערות - זוהי פטריה שחורה הנמצאת בדרך כלל על קירות המערות.